חינוך משותף: כשחילונים ודתיים נפגשים בבית הספר

מתוך אתר חדשות  וואלה  1.1.15

בית הספר הוא לא רק אוסף כיתות שבתוכן מעבירים שיעורי חשבון או אנגלית, הוא גם גורם חשוב בעיצוב וגיבוש העולם הערכי של הילדים שלנו. בבית הספר לומדים את היחס לימי הזיכרון או את המיתוסים של יציאת מצרים, ומייצרים זיכרונות של חגים וטיולים שהם חלק מהדי אן איי במדינה שלנו. זו הסיבה שיותר ויותר הורים לא מוכנים להסתפק במצאי הקיים של מערכת החינוך ביחס להשקפת העולם שתכוון את ילדיהם, ונלחמים עבור החינוך הראוי והמתאים ביותר, לדעתם.

בין שתי תפיסות העולם של חילוני או דתי, נמצאים הרבה מאוד הורים המשתייכים לאלפי גווני ביניים אחרים. מצד אחד, הורים שמאסו בהקצנה ההולכת וגוברת וההפרדה בבתי הספר הדתיים, ומהצד שני, הורים חילונים המעוניינים בעולמות תוכן נוספים שיחזקו את הזהות האישית והתרבותית של הילדים שלהם, מעבר להקניית יכולות מתמטיות ומדעיות.

בין שלל הזרמים הנפוצים והייחודיים היום בחינוך, נמצא זרם החינוך המשותף לדתיים חילוניים ומסורתיים, שמנסה לחבר בין המגזרים על בסיס ערכי. לפני 30 שנים היו אלה בתי הספר של היישובים תקוע וכפר אדומים ואליהם הצטרפו לאחר מכן בית ספר תיכון קשת ירושלים ויחד מודיעין. בשנתיים האחרונות בעקבות תנופה מצד עמותת 'צו פיוס' התרחב מפעל החינוך המשותף, ושובצו בתי ספר וגני ילדים לאורכה ורוחבה של ישראל.

אז איך נראית המורכבות הזו? בוקר בבית הספר המשותף מתחיל כשהתלמידים הדתיים והחילונים מגיעים ומתפצלים לקבוצת מפגש וקבוצת תפילה, לפי מה שהחליטו איתם ההורים. התלמידים הדתיים מברכים על הציצית, אומרים קריאת שמע ושרים אדון עולם. התלמידים החילונים שרים שירי בוקר, ומשוחחים על ערכים כמו הקשבה, חברות ואכפתיות.

במהלך היום לומדים התלמידים יחד חשבון, טבע ועברית, בדיוק כמו בבית הספר שלכם. הדרמה העיקרית, אם אפשר לקרוא לזה כך, מתרחשת בשיעורי התורה, שם נחשפים הילדים לכל הגישות- התורניות והמחקריות, ומעשירים את הידע והרגש שלהם כלפי השורשים והתרבות ממנה באו. בימי שישי מתקיימת קבלת שבת משותפת, התלמידים לומדים את פרשת השבוע, ואיש לא כופה על אף אחד מהתלמידים לחבוש כיפה או להסיר אותה.

אולם למרות החזות הנעימה, לא הכל פשוט. מפגש יומיומי טעון כזה בין שני מערכות ערכים מחייב הליכה על קצות האצבעות, ויכולת נטרול של כל המוקשים האפשריים. בסביבה מעורבת, עניין פשוט כמו סנדביץ' בארוחת עשר יכול להפוך לנושא טעון, שלא לדבר על מסיבת הסידור או טקס יום העצמאות.

בין הטיפות האלה הולכים לא רק התלמידים והמורים, אלא גם ההורים שבחרו לשלוח את הילדים לבית ספר, כשהבעיות האלה ידועות וצפות על פני השטח. "בסופו של דבר הילד שלי עדיין לומד את אותה מתמטיקה ואת אותה ההיסטוריה, את אותם הערכים של "בין אדם לחברו" עליהם מושתתת חברה אנושית תקינה, את אותה אהבת המולדת ואותה שותפות גורל", מסביר אלי רוול, הורה לילד שלומד בבית ספר משותף במזכרת בתיה. "לא הגיוני שאנחנו הולכים יחד לצבא, לומדים באותן אוניברסיטאות ומכללות, עובדים באותם מקומות עבודה ומשלמים את אותם מסים ורק מערכת החינוך שלנו מובדלת. אני חושב שיש בחברה הישראלית מכנה משותף ערכי גדול ביותר החוצה הגדרות כמו דתיים או חילוניים או ימין ושמאל. אני חיפשתי מערכת חינוך בה ילדיי יתחנכו על פי הערכים המשותפים אלו".