בית ספר אושא יחד

חלופה נוספת ללמידה המסורתית היא  PBL

PBL  – ראשי תיבות לשלוש מתודות שונות:

• למידה מבוססת פרויקטים: Project Based Learning
• למידה מבוססת שאלה: Problem Based Learning
• למידה מבוססת תוצר: Product Based Learning

הדוגמאות הקיימות במערכת החינוך הינן של למידה מבוססת פרויקטים ודף זה יתמקד בלמידה זו. 

רקע תיאורטי

השיטה מתבססת על רעיונותיו של וויליאם קילפאטריק, ש"תרגם" ב 1918 את רעיונותיו של מורו דיואי לספר בשם "שיטת הפרויקטים". 
בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים. הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות שהתוצאה שלהן היא בד"כ "ארטיפקט" – תוצר מוחשי כגון דגם, ציור, מסמך מדיניות, הצגה, שיר וכדו'. התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל (פרזנטציה), מסבירים אותו, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה על תהליך הלמידה (זוהר, 2014).
שיטה זו דורשת כמה תנאים בסיסיים שעיקרם שינוי מעמדו של המורה: מורה אוטונומי המעצב תכניות לימודים בהתאם לעניינו ולעניין התלמידים, למידה פעילה ועתירת חשיבה של התלמידים כשהמורה הופך ממוסר ידע למנחה, דרכי הערכה חדשות שמעודדות תוצר מורכב (פרויקט) ותהליכים של למידה חקרנית, שיתוף פעולה וצמידות אישית.

מאפייני למידה מבוססת פרויקטים 

1. ל PBL חמישה מאפיינים: ( J. W Thomass בתוך זוהר 2014) 
   הנושא מרכזי  בתכנית הלימודים.
2. העבודה מאורגנת סביב שאלה מניעה שמובילה את התלמידים לעיסוק במושגים ותהליכים מרכזיים בנושא הנלמד.
3. העבודה כוללת חקר והבניית ידע. 
4. התהליך מנוהל על ידי התלמידים אשר אחראים לבחור, לתכנן ולנהל את מהלך העבודה. 
5. התהליך אותנטי ורלוונטי. עוסק בבעיות הקשורות לעולם האמיתי וכאלה שלתלמידים אכפת מהן.

שלבי תהליך למידה מבוססת פרויקטים 

1. בחירת נושא מתוך תכנית הלימודים הנדרשת. הנושא יהיה כזה שירתק את המורה, שיהיה רלוונטי לתלמידים (קשור לעולמם ולבני גילם), נושא שמעסיק את הקהילה (בית ספר, שכונה, עיר) או מהווה אתגר מהעולם החיצוני (תעשיה, חברה, אקטואליה וכד'). 
2. חקר שיטתי – התלמידים יוזמים תהליך חקר שיטתי המתמקד בשאלה או בבעיה מורכבת ואותנטית לקראת תוצר משמעותי. 
3. איסוף חומרים ומקורות מידע ותכנון לוח הזמנים.
4. הכנת תוצרים ברמה גבוהה תוך רכישת כישורים של המאה ה- 21: עבודת צוות, סיעור מוחות, תקשורת, פרזנטציה בפני קהל.
5. הצגה פומבית בפני קהל –  בחירת הקהל נעשית על ידי התלמיד תוך כדי דיאלוג ועריכת רפלקציה על כל התהליך.
   חשוב לציין שה – PBL איננו ה"קינוח" של הלמידה, אלא הלמידה העיקרית. מעבר לחוויה שבתהליך, התלמידים מתמודדים עם משימות אינטלקטואליות הכוללות קריאה, חקר, כתיבה והצגה בפני קהל בתכנים שהינם חלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים.

הערכה

הערכה בדרך ה – PBL איננה מתייחסת רק  לתוצרי תהליך הלמידה אלא גם לתהליך הלמידה. בתהליך זה ישנם שלבים כרונולוגיים, וכן תהליכים רוחביים המתרחשים לכל אורך הדרך ומלווים בהגשת טיוטות מרובות, תהליכי רפלקציה ומשוב מקדם. על כל אלה לבוא לידי ביטוי בהערכה הכוללת של הפרויקט.
בכל שלב בתהליך תהיה התייחסות לשלושה מרכיבי הערכה: ידע, מיומנויות והרגלים (המכון לחינוך דמוקרטי, 2014 ).

ידע

• בקיאות במושגים ותהליכים מרכזיים בתחום הדעת (תכנית הלימודים), גישות מרכזיות, תיאוריות, פרשנויות.
• בקיאות והכרות עם ידע מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט.

מיומנויות –

המיומנויות נחלקות לשלושה סוגים:

1. מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת (ניתוח יצירה ספרותית, ניתוח השפעות היסטוריות וכד').
2. מיומנויות העוסקות בפיתוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה ושימוש עקבי באסטרטגיות חשיבה תומכות.
3. מיומנויות הקשורות בתהליך הלמידה:

• מיומנויות תקשורת: כתובה (לסוגיה הרבים), מדוברת (מול קהל), תקשורת ברשת, תקשורת לא מדוברת. 
• מיומנויות שימוש בכלים טכנולוגיים שונים לייצוג מידע: שימוש מתקדם בתוכנות כגון וורד, אקסל, מצגות, סרטים, בלוגים ואתרים אישיים לסוגיהם.
• מיומנויות של איסוף ועיבוד מידע: שליפה, ארגון, ניתוח, הערכת מקורות המידע, עיבוד דיגיטאלי של מידע (עיבוד סרטים, עיבוד גרפי, עיבוד מספרי). 
• מיומנויות חקר והצגת ממצאי החקר: מיזוג טקסטים, חקר השוואתי, כתיבה אקדמית, הצגת מסקנות ותובנות.
• מיומנויות הקשורות בעולם התוכן של הפרויקט (עריכה/ צילום/ ציור/ פיסול/ המחזה) הרגלים – היבטים אישים ובינאישיים (תכלת, גדול)
• הרגלי התנהגות: אחריות, עקביות, דוגמה אישית, שאיפה למצוינות, הקשבה לזולת, עמידה ביעדים אישיים, עמידה במצבי תסכול, נקיטת עמדה, ניהול זמן, אתיקה, אמפתיה, אחריות חברתית, עבודת צוות, מתן משוב לחבר.
• הרגלי חשיבה: בעיקר יכולת רפלקטיבית של הלומד על עצמו כאדם/ כלומד – לקראת מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית.

בהערכת פרויקט יש לבחון האם הוא עומד בקריטריונים הבאים: 

מ – משמעות בעולם האמיתי (Applied Learning )- אותנטיות ורלוונטיות, למידה שניתן ליישם גם אחרי הפרויקט, יישום  של מיומנויות שנרכשות תוך כדי עבודה,  כמו עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת בין אישית, פרזנטציות . 
ח – חקר פעיל  (Active exploration )- למידה שדורשת תנועה אקטיבית, גילוי אקטיבי  גם מחוץ לכיתה כמו מחקר, קשר לקהילה, התמחות.  
מ – מבוגר משמעותי/ מוביל (Adult connections )- במהלך הפרויקט יפגשו התלמידים עם מומחים מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט.
א – אקדמי (Academic rigor) – מאמץ אקדמי, חיבור לידע נרכש מתוך תכנית הלימודים ומחוץ לה. 
ה – הערכה ( Assessment practices) – הפרויקט ישלב כלי הערכה מגוונים ומותאמים לידע, למיומנויות ולהרגלים (י.מ.ה) אליהם נחשפים הלומדים במהלך עבודתם בפרויקט.  

(בעיר חולון נתנו לראשי תיבות להערכת הפרויקט= מחמא"ה).